יש מספר הבדלים שניתן לזהות בין מוזיקה אלקטרונית בארץ ובעולם. ההבדל הראשון והבולט ביותר הוא בקהל היעד. בעוד ברחבי העולם ובמדינות באירופה ובארצות הברית יש מיליוני אנשים שמתעניינים במוזיקה מן הסוג הזה, בישראל קהל היעד הוא מלכתחילה מצומצם. בעיה דומה קיימת גם עם סגנונות מוזיקליים אחרים שלא מנוגנים עם כלים אלקטרוניים. יחד עם זאת, נדמה כי דווקא המוזיקה המיוצרת עם אמצעים ממוחשבים היא זו שנפגעת מכך הכי הרבה.
הבדל שני ולא פחות משמעותי הוא במחיר הציוד. העלות של כלי נגינה אלקטרוניים בעולם זולה משמעותית מהמחיר שלהם בארץ. יוצרי מוזיקה מעדיפים להביא את הכלים מחו"ל וכך הם חוסכים אלפי שקלים. ההבדלים העיקריים הם בין העלות של סינתיסייזר, מחשב, מכונת תופים וסמפלר. בלי כלים כאלה אי אפשר ליצור מוזיקה ממוחשבת וגם לא ניתן לשלב בתוכה עיבוד ממוחשב.
הכשרה בתחום המוזיקה
מלבד האמור לעיל, מי שמתעניין בתחום של מוזיקה אלקטרונית יודע שיש הבדלים במסלולי הכשרה. בארץ קשה יותר להשיג תואר או תעודת לימודים בתחום המוזיקה. בעוד בארצות הברית ובאירופה יש מאות מוסדות לימוד שמוכרים על ידי הרשויות, בארץ מדובר על כמות קטנה הרבה יותר של אפשרויות. הכשרה היא תנאי ליצירת מוזיקה אלקטרונית ברמה גבוהה ובלעדיה קשה ליישר קו עם העולם הגדול.
סביר להניח כי בשנים הקרובות ישתנה התחום המוזיקלי בישראל. הסיבות לכך יכולות להיות קשורות לאינטרנט, לתרבות הפופולארית או לרצונות של האזרחים והאנשים. מבחינת חובבי מוזיקה אלקטרונית, הדבר החשוב הוא להישאר עם אצבע על הדופק. כך ניתן להשתלב בתחום המוזיקה ולקחת חלק ביצירות אלקטרוניות. המוזיקה בארץ ובעולם לא קופאת על השמרים ותמיד יש הזדמנויות חדשות עבור אנשים בעלי מוטיבציה.