לנג'רי בימי מצרים העתיקה
המושג לנג'רי עשה אלינו עלייה מצרפת והשימוש בו החל כבר בשנת 1850. מי שמשתמש במושג לנג'רי יודע שהכוונה היא לעולם פריטי ההלבשה התחתונה המיועדת לנשים. לרוב פרטי לנג'רי יהיו מעוצבים בגזרה המעצימה את החושניות אצל אישה ומשדרים ארוטיקה ומשיכה מינית. עוד בימי מצרים העתיקה, שם לבוש היווה סמל מוסכם המבדיל בין המעמדות, שיפחות העשירים הסתובבו כמעט ערומות כשעל גופן לבוש תחתון בלבד הדומה לתחתוני החוטיני של היום וזאת כדי לספק את יצרם המיני של תושבי הארמון.
התערטלות ביוון וברומא
עם ההתקדמות בשנים רואים את ניצני לנג'רי ביוון וגם ברומא שם נהגו הנשים ללבוש בגדים תחתונים הידועים בכינוי "זונא" או "צסטוס" ופעולת ההתערטלות בתקופה זו הייתה ידועה ומקובלת על הבריות באותה תקופה.
מחיקת המיניות בימי הביניים
השינוי לרעה הגיע בתקופת ימי הביניים, המשטר הקטולי היה קפדן מאד ונשים לא הורשו לחשוף את גופן, לכן, תחום ההלבשה התחתונה יצא לגמרי מהמשחק. במקום זה נשים חוייבו לעטות שכבות של בגדים כבדים על גופן ועל אף יותר מזה, חוייבו להשטיח כמה שיותר את החזה שלהן עד שכמעט שלא הורגש כלפי חוץ. רק עם תחילת המאה ה – 16 כאשר השילטון הוחלף החלו נשים להסתובב ברחובות בלי חשש ופחד עם שמלות ארוכות בעלות מחשוף עמוק שהבליטו חזה שכמעט "נשפך" החוצה מהשמלה בגלל המחוך שנלבש מתחת לשמלות והיה למאד פופולארי.
היופי תמיד מנצח
אחרי דיכוי של שנים ובאופן הדרגתי הפכו בגדי ההלבשה התחתונה לקלילים יותר ואירוטיים יותר. המעצבים שזיהו את הפוטנציאל הוציאו את מושג המילה לנג'רי מהמקום הלא נוח שהם היו והעבירו אותו לתוך הבתים הפרטיים של כל אישה שרצתה לחוש בשלה ונחשקת.