מצב שבו למשק בית או אדם בודד אין גישה ישירה ויום יומית למזון נקרא בעגה המקצועית אי ביטחון תזונתי. למצב כזה יש המון השלכות וחלקן באות לידי ביטוי בטווח הקצר, לעומת אחרות שעלולות להתגלות רק בטווח הארוך. היכרות עם ההשלכות השונות היא חובת הציבור הרחב ורצוי להקדיש מחשבה לנושא של התמודדות עם אי ביטחון תזונתי.
בטווח הקצר, אי ביטחון תזונתי גורם לבעיות בריאותיות. הבעיות אצל אנשים שאין להם גישה ישירה ויום יומית למזון נגרמות בגלל מחסור בכמות סדירה ותקינה של מינרלים, ויטמינים ועוד. במצב של אי ביטחון תזונתי הגוף לא מקבל את מה שהוא צריך ולכן האדם סובל מבלבול, דיכאון, הפרעות עיכול, חולשה, חוסר ריכוז, עצבנות, עייפות, אנמיה, הפרעות בעור ופגיעה מצטברת במערכת העצבים.
מה גורם לאי ביטחון תזונתי?
התמודדות עם אי ביטחון תזונתי מתחילה בזיהוי הסיבות לתופעה. אפשר להצביע על המון גורמים שמעודדים אי ביטחון תזונתי במשקי בית או אצל אנשים מסוימים, ובהם בעיקר שינויי אקלים, גידול משמעותי ולא צפוי באוכלוסייה העולמית ואובדן של קרקע חקלאית וחיונית לטובת מגורים ומסחר.
עם כל אחד מהגורמים האלה צריך להתמודד בנפרד. בנוסף, הביקוש הצרכני הגובר במדינות עולם שלישי מעלה את מחיר מוצרי המזון הבסיסיים וגורם למצב של אי ביטחון תזונתי.
בטווח הארוך, אי ביטחון תזונתי של משפחות בודדות משפיע על המשק כולו. משפחה שלא מקבלת גישה יום יומית למקורות מזון לא יכולה להשתתף בשוק העבודה והיא למעשה הופכת להיות תלויה בארגוני הרווחה והסיוע. מהבחינה הזו כלל לא משנה האם העזרה למשפחה ניתנת על ידי גופים ממשלתיים או גופים פרטיים, כי ההשלכות הן בין היתר על הציבור הרחב.